קורס צילום
זהו קורס צילום קצר וחינם למי שרוצה לשפר טכניקה וליצור תמונות מעניינות יותר. המטרה היא ללמוד איך להסתכל על נשוא הצילום ולראות את התמונה אחרת. שני אנשים יכולים לראות נוף מסוים ואחד יצלם תמונה מעניינת והשני לא. איך זה? על מה צריך לשים לב? מה מומלץ לעשות וממה כדי להימנע? כל קורס בקורס צילום של אתר יצירה.
יש גם הסבר על מונחים בצילום במידה ונתקלים במונח שלא מוכר לכם. כמו כן, אנו מציעים טיפים לשיפור איכות התמונות שלכם.
הקומפוזיציה של התמונה הינה אחד הדברים העקרוניים הקובעים את טיב התמונה. הקומפוזיציה נשלטת על ידי הצלם בניגוד לתכונות רבות הנקבעות על ידי המצלמה. גם אם תשתמשו במצלמה הכי איכותית הקומפוזיציה עדיין צריכה להיקבע על ידי הצלם. למזלנו, ישנם כמה קווים מנחים להשגת קומפוזיציה מעניינת.
כלל השלישים
תמונה שמרכז העניין שלה ממוקם באמצע הינה משעממת וסטטית.
כשאתם מביטים דרך העינית או המסך של המצלמה דמיינו חלוקה של התמונה לשלושה שלישים אנכיים ושלושה שלישים אופקיים (ליצירת מעין רשת). מיקום האובייקטים בתמונה על נקודות המפגש (באחת מהצטלבויות הרשת – יש לנו 4 כאלה) ייצור קומפוזיציה הרבה יותר מעניינת.
כשמצלמים בני אדם וחיות מומלץ לצלם מגובה העיניים ושהעיניים של המצולם יהיו במרכז התמונה. כוונו את המצלמה כך שהעניים יצטלבו עם הרשת והתמונה תצא טובה יותר. תמיד ניתן לעבד את התמונה לאחר הצילום בעזרת תוכנת מחשב.
אם למצלמה יש פוקוס אוטומטי (Auto Focus), אזי תלחצו חצי לחיצה כאשר הנושא הינו במרכז התמונה, תעבירו את המצלמה (מבלי לשחרר את האצבע) כך שהנושא ימוקם בנקודת המפגש ולאחר מכן תשחררו את האצבע כדי לצלם.
הוספת אלכסונים
אלכסונים מוסיפים המון עניין ובעיקר אלכסונים המובילים מהפינה השמאלית או לפינה הימנית. ראו את התמונות שלהלן.
קומפוזיציה מתכנסת
זוהי קומפוזיציה אשר מובילה את עין הצופה לעומק התמונה. רצוי למקם את ההתכנסות במרכז התמונה וליצור קומפוזיציה סימטרית המובילה למרכז.
דוגמאות של קומפוזיציה מתכנסת:
הנושא והרקע בתמונה
חשיבותו של הרקע בתמונה
לכל תמונה יש |
רצוי שהרקע ישלים את הנושא אך לכל הפחות שלא יתחרה בו.
|
חשיבותו של הנושא בתמונה
מרכז העניין בתמונה צריך להיות דומיננטי. ניתן תנסו להוריד רקע חסר משמעות ועמוס. תשתמשו בזום גדול יותר. תתקרבו לאובייקט. תזיזו את העינית כדי למצוא זווית שונה אשר בה הרקע הלא רצוי אינו בולט. תשתמשו באופציה לפורטרט במצלמה. אופציה זו מתמקדת בנושא אך מטשטשת את אם לא הצלחת לעשות זאת בעת הצילום אזי תמיד אפשר לחתוך את התמונה לאחר
|
טשטוש הרקע יבליט את הנושא
|
הוספת עניין לתמונות
זוויות צילום
כדאי לנסות לצלם מזוויות שונות ומעניינות, אשר מציגות נקודת מבט אשר אנשים בד"כ לא מכירים בחיי היום יום.
למשל, תנסו לשכב על הרצפה ולצלם מלמטה (ובכך בעצם מעצימים את האובייקט) או לצלם מנקודת תצפית כלפי מטה (ובכך בעצם מקטינים את האובייקט). לדוגמא, צילום של בניינים אשר מצולם מלמטה, מעניק להם מראה הרבה יותר גבוה וגדול.
צילום של ילדים אשר צולם מלמטה גורם להם להיראות יותר גדולים. |
צילום של ילדים אשר צולם מלמעלה גורם להם להיראות עוד יותר קטנים.
|
|
תמצאו את הזויות הכי מעניינת אשר עשויה להעביר את המסר שלכם. |
זווית ראייה שונה תציג תמונה מיוחדת ושונה. |
הדגשת פרטים מעניינים בצילום
הרבה צלמים משתמשים בעדשה רחבה כדי להכניס את הנושא כולו לתמונה. במקום זה, מומלץ להתמקד בפרט כלשהו אשר משקף או מייצג את הנושא.
כאשר לא מצלמים את הנושא כולו (למשל, במצב שבו מצלמים חלק מהר) רצוי להכניס אדם לתמונה כדי שיהיה קנה מידה לתפיסת הגודל של הנושא המצולם.
צילום של עץ אינו בהכרח תמונה מעניינת אך צילום של השורשים של אותו עץ יהיה הרבה יותר מעניין וחזק. |
בתמונה לעיל המוקד הינו על הצבע המתקלף במקום על הבית כולו. כתוצאה מכך, התמונה הופכת למעניינת יותר וניתן ללמוד הרבה על הבית עצמו. ניתן לראות פה שימוש בכלל השלישים אשר יוצר קומפוזיציה מעניינת.
|
צמצם
צמצם (Aperture) הוא מושג המבטא את היחס בין אורך המוקד של עדשה לבין קוטר החור דרכו עובר האור בעדשה. קוטר החור נשלט על ידי מעין תריס עגול בעדשה, המורכב ממספר "עלים" היוצרים מעגל. ה"עלים" יכולים להתקרב או להתרחק ממרכז המעגל וכך להגדילו או להקטינו. בצורה זו הם שולטים על כמות האור הנכנסת למצלמה.
גודלו של הצמצם מצוין על ידי סידרה של מספרים הנקראים תחנות צמצם, "f-stops", והם באים ברצף מהגדול לקטן : 2, 2.8, 4, 5.6, 8, 11, 16, 22, 36.
ככל שהמספר קטן אזי הקוטר של החור גדל ובעקבות כך כמות האור הנכנסת גדלה. במצלמות SLR ניתן לבחור באופציה של קדימות צמצם (AV) אשר מאפשר לך לכוון את הצמצם כאשר המצלמה מתאימה את מהירות הצמצם המתאימה. לחילופין, ניתן לכוון הן את הצמצם והן את המהירות באופן ידני.
עומק שדה (Depth of Field)
מעבר להשפעה על כמות האור הנכנסת למצלמה, גודל מפתח הצמצם משפיע גם על עומק השדה של התמונה.
עומק השדה מגדיר איזור סביב מוקד העדשה (הנושא) אשר הינו ממוקד וברור. מעבר לאיזור זה התמונה הינה מטושטשת.
כאשר עומק השדה הינו קטן / צר אזי רק הנושא העיקרי יהיה בפוקוס כאשר כל האזורים מסביב יהיו מטושטשים.
מאידך, כאשר עומק השדה הינו גדול / רחב אזי הן הנושא המצולם והן האיזורים מסביב יהיו בפוקוס.
עומק השדה מושפע ממספר גורמים: 1) המרחק בין המצלמה והנושא המצולם – צילום ממרחק קטן יגרום לעומק שדה קטן / צר ומאידך מרחק גדול יגרום לעומק שדה רחב/גדול.
2) אורך המוקד של העדשה (Focal Length) – ככל שאורך המוקד קטן יותר כך עומק השדה יהיה רחב יותר. אורך מוקד גדול יגרום לעומק שדה קטן / צר ומאידך אורך מוקד קטן יגרום לעומק שדה גדול / רחב.
מכיוון שלא קיימת עדשה המכסה את כל אורכי המוקד לעיתים יהיה צורך להחליף עדשה כדי להשיג את האפקט הרצוי.
עדשה סטנדרטית (Standard) – בעלת אורכי מוקד הנעים בין 35mm ועד 85mm.
עדשות אלו מתאימות למגוון רחב של אפשרויות. הן מומלצות במיוחד לצילום פורטרטים מאחר ולא נעשה שום עיוות לאדם המצולם בניגוד לשימוש בעדשה רחבת זווית או בעדשת טלסקופ. בעזרתן ניתן להשיג תוצאות טבעיות.
עדשה רחבת זווית (WideAngle) הינה בעלת אורכי מוקד הקטנים ומתאימה בעיקר לצילומי נוף. עדשות מסוג זה יכולות לתפוס איזור מאד גדול ולכן הן מתאימות מאד לצילומי נוף שבהם נרצה לצלם איזור נרחב אשר יהיה כולו בפוקוס.
עדשת טלסקופ (Telephoto) – בעלת אורכי מוקד גדולים נועדו בעיקר על מנת להתקרב לאובייקטים רחוקים במיוחד. עדשות אלה מתאימות לצילום ברחוק (למשל צילום חיות, תחרות ספורט, וכו').
3) גודל הצמצם – צמצם פתוח (מספר f קטן) יגרום לעומק שדה צר/קטן ומאידך צמצם סגור (מספר f גדול) יגרום לעומק שדה גדול / רחב. כלומר, ככל שהצמצם סגור יותר, כך עומק השדה בתמונה גדל.
F stops קטן (דוג' f 2)
|
צמצם יותר פתוח / גדול
|
כמות אור גדולה יותר תעבור בעדשה
|
עומק השדה קטן / צר
|
רק הנושא העיקרי יהיה בפוקוס כאשר כל האזורים מסביב יהיו מטושטשים.
|
עומק שדה צר מתאים לצילום אומנותי או לצילום פורטרט שבו רוצים להבליט אובייקט על פני הרקע.
F stops גדול (דוג' f/16 או f/22)
|
צמצם יותר סגור / קטן
|
כמות אור קטנה יותר תעבור בעדשה
|
עומק השדה גדול / רחב
|
הן הנושא המצולם והן האיזורים מסביב יהיו בפוקוס
|
עומק שדה רחב מתאים לצילומי נוף.
יש לציין כי לעיתים יהיה צורך להשתמש בחצובה בעת שימוש צמצם קטן כדי למנוע רעידות.
בעת צילום תמונות סטנדרטיות, כאשר רוב התמונה תהיה ממוקדת, מומלץ להשתמש בצמצם ממוצע (סביב ה- f/8 ל- f/11). במצב זה צלמים חובבים יעדיפו להשתמש באחת הפונקציות האוטומטיות. צלמים מקצועיים תמיד יעדיפו שליטה מלאה.
שימוש בעומק השדה בצילום
יישנן טכניקות שונות לשליטה בעומק השדה:
1) כאשר רוצים שכל התמונה תהיה בפוקוס
כאשר מצלמים נוף, צילומי פנים, וכו' אנו בד"כ נרצה שהתמונה כולה תהיה בפוקוס. תשתמשו בעדשה רחבת זווית המכוונת לצמצם קטן ע"מ להשיג עומק שדה רחב (בין 1 מטר ל- ). במצלמות אוטומטיות ישנה פונקציה מיוחדת לצילומי נוף (לרוב מסומנת ע"י אייקון של הר).
2) כאשר רוצים שהנושא יהיה בפוקוס והרקע יהיה מטושטש לגמרי.
באפקט זה משתמשים כאשר רוצים להבליט את הנושא. למשל, כאשר מצלמים פורטרט אנו נרצה לעשות פוקוס על הפנים ולא על הרקע. כאשר הרקע מטושטש זה מעביר את הדגש לנושא.
כדי לעשות זאת משתמשים בעדשת טלסקופ המכוונת לצמצם הגדול ביותר. מומלץ גם להרחיק את הנושא מהרקע. כאשר מ צלמים פורטרטים רצוי לעשות פוקוס על העיניים של הנושא כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר.
במצלמות אוטומטיות ישנה פונקציה מיוחדת לפורטרטים (לרוב מסומנת ע"י אייקון של פנים).
3) כאשר רוצים שהנושא יהיה בפוקוס והרקע יהיה מטושטש אך ניתן לזיהוי
לעיתים לא נרצה שהרקע יהיה מטושטש לגמרי אך נרצה לטשטשו מעט ע"מ להבליט את הנושא. במצב זה נרצה להראות את הרקע ע"מ להשלים את הנושא. למשל, כאשר מצלמים מטפס הרים נרצה שיראו את ההר כדי שיבינו מה הוא עושה אך כדי שהוא יהיה במוקד התמונה נרצה לטשטש את ההר מעט. במצב זה ניתן להשתמש בעדשה סטנדרטית (50מ"מ) עם צמצם ממוצע (כ- f/8).
בתמונה זו הפרח (הנושא) מאד ברור וממוקד. לעומת זאת, העלים אינם בפוקוס אם כי הם גם לא ממש מטושטשים.
לסיכום:
כדי להגדיל עמוק שדה כדי שיהיה פוקוס באיזור רחב יש להשתמש בעדשת רחבת זווית, צמצם קטן ולהתרחק מהנושא.
כדי להשיג עמוק שדה צר עם רקע מטושטש יש להשתמש בעדשת טלסקופ, צמצם גדול ולהתקרב לנושא.
מה הופך צילום לטוב ומשמעותי?
1. נושא
כאשר מצלמים תמונה, יש לזהות את הנושא שאתה מצלם. אין זה מספיק לצלם "אדם", או "הר". יש להעמיק את תשובתך ולחפש את הפרטים הקטנים אשר עשויים לעניין את הצופה למשל, "הקמטים שעל פני האדם" או במקרה של צילום מבנה "הצבע המתקלף שעל הקיר". יש למצוא נקודת עניין אשר תפעיל את החושים, שתוכל לגעת בה, לטעום אותה או להריח אותה. כדאי להתעמק במושא הצילום עוד לפני שמצלמים אותו, לנתח אותו ולהגדיר מה הופך אותו למעניין בעיניך. שאל את עצמך: "מה המטרה בתמונה זו?" וגם "מה התגובה הרצויה מהצופה?". לאחר הגדרת הנושא, יש להפוך אותו לנקודת עניין מרכזית בצילום. לרוב הוא ממוקם בקדמת הצילום.
2. הקשר, קונטקסט. לאחר שמצאת והגדרת את נושא הצילום שלך, יש למצוא את ההקשר בו הוא מצולם כדי להוסיף רלוונטיות, ניגוד ו/או מיקום לנושא הצילום. ההקשר הוא בדרך כלל הרקע של הצילום. זהו השילוב של הנושא (קדמת הצילום) וההקשר (הרקע שלו) אשר מעביר את המסר.
3. שלב בין הנושא להקשר והסר מן הפריים את כל ההסחות דעת מן המסר שברצונך להעביר. ניתן להתקרב למושא הצילום שלך, בעזרת הזום, ולצלם את הצילום בצורה ההדוקה ביותר. כל דבר שהוא אינו הנושא או חלק מן ההקשר מהווה הסחת דעת ומעמעם את המסר.
4. מיקום הנושא. מיקום הנושא במסגרת התמונה מצביע על הרלוונטיות שלו לתמונה. מרכז התמונה הינו המקום החלש ביותר מכיוון שזה מקום סטטי ומשעמם. טכניקה טובה הינה לחלק את התמונה לשלוש, הן לרוחב והן לאורך. המקומות בנקודות החיתוך הדמיוניות הינם המקומות האידיאליים למיקום אובייקט בתמונה. על ידי הצבת האובייקט באחד ממקומות אלה מדגישים את הצילום. ראו "קומפוזיציה בצילום".
5. קווים מנחים. יש ליצור עוצמה לתמונה ע"י שימוש בקווים אשר מנחים את עינו של הצופה אל תוך ומסביב לצילום (חוק הקווים המנחים). ניתן להשתמש בחוק זה על מנת לכוון את העין עמוק יותר אל תוך הצילום ובד"כ גם אל הנושא המרכזי. קווים מנחים אלה יכולים להיות דרכים, ענפי עצים, נהרות, גדרות או אפילו גשרים.
לקווים מנחים יש אפקטים מאוד עדינים:
· קווים מתעקלים הם פעילים.
· קווים אופקיים משרים שלווה.
· קווים אלכסוניים הם דינאמיים ומתוחים. קווים כאלה יכולים להפוך תמונה לדינאמית יותר.
סוגי צילום שונים
צילומי פעולה:
אם נושא התמונה בתנועה, מומלץ לטשטש את רקע התמונה ע"ת להדגיש את פעולתו ומהירותו של הנושא. כדי לעשות זאת עוקבים אחר הנושא עם המצלמה ומשתמשים במהירות תריס נמוכה. כתוצאה מכך הרקע יטושטש. שימוש בפלאש מסייע להקפיא את נושא התמונה אשר נמצא בתנועה.
ככל שמצלמים יותר תמונות הסיכויים לצלם תמונה טובה גבוהים יותר. ע"מ לעשות זאת יש להשתמש במצלמה המאפשרת לצלם מספר תמונות ברצף מבלי לעצור לאחר כל תמונה.
צילום בשעת לילה:
צילומי לילה יכולים להיות מיוחדים אך ללא תאורה מתאימה, גם מצלמות מצוינות יכולות להפיק תוצאות גרועות. בעת צילום בשעות הלילה, השימוש בחצובה הכרח. אם במצלמה שלכם קיים פונקציה של "צילומי לילה" מומלץ להשתמש בה.
צילומי דמדומים הם טובים ביותר כאשר מצולמים כ- 15-30 דקות לאחר השקיעה, כאשר יש עדיין מעט צבע בשמיים. חשיפה אוטומאטית בד"כ עובדת מצוין במקרים אלה, אך תנסו גם את החשיפה הידנית.
צילום בשעת שקיעה:
הזמן הטוב ביותר לצילומים אלה הינו בדיוק כשהשמש עומדת לגעת באופק וכן כעשר עד שלושים דקות לאחר שהשמש שקעה. תנסו לכלול אדם בחלק הקדמי של הפריים (הוא יופיע כצללית) ע"מ להוסיף עומק, עניין אנושי ואופי. יהיה צורך להשתמש בחצובה או בקיר כיוון שמהירות התריס תהיה נמוכה.
צילומי מים:
במקרה של מים מתיזים, השתמשו בתאורה אחורית או צידית ע"מ ליצור מראה שקוף למחצה. תנסו מהירות תריס נמוכה (כגון 1/30 עד ¼) כך שהמים אשר זורמים במהירות יצרו טשטוש עדין. חייבים להשתמש בחצובה או בתמיכה אחרת.
צילומי נוף:
תמיד הציבו משהו בקדמת הפריים. הצבה זו מעניקה לצילום קנה מידה, עומק ועניין. חפשו נקודה גבוהה לצלם ממנה. השעות אחר הצהריים הינן בד"כ אופטימאליות לצילום מסוג זה.
צילומי בניינים:
כאשר מצלמים בניינים לעיתים נוצרת עיוות כתוצאה מכך שמסתכלים כלפי מעלה. מסיבה זו מומלץ לחפש תמיד אחר נקודת תצפית גבוהה. מומלץ לעמוד על מדרגות או על מקום גבוה אחר. אם לא ניתן לעמוד בנקודה גבוהה, מומלץ להתרחק מן הבניין כמה שאפשר.
השתמשו בזווית כמה שיותר רחבה (24-30 מ"מ).
שמיים כחולים מהווים רקע נהדר לאפרוריות של הבניין. תנסו לכלול אנשים בצילום ע"מ להוסיף עניין אנושי וקנה מידה.
חפשו אחר פרטים מעניינים, בד"כ סביב הדלתות והכניסות לבניין, חלונותיו או עמודיו. תיעזרו בזום כדי לבודד פרטים אלו.
צילומי זיקוקים:
ע"מ להשיג תוצאות טובות, תצטרכו: מצלמה הנשלטת ידנית, עדשה ארוכה, חצובה וכבל חיצוני.
צריך להחזיק את התריס פתוח כ- 2-30 שניות. מצלמות אוטומטיות בדרך כלל אינן מסוגלות לספק חשיפה כה ארוכה. ע"מ לצלם דימויים חדים, יש להחזיק את המצלמה יציבה לחלוטין. ניתן להניח את המצלמה על הקיר, שולחן או גג מכונית, אך חצובה הינה הפתרון הטוב ביותר. מומלץ לצלם תמונות רבות ע"מ להשיג תוצאות טובות. תנסו מצבי זום שונים ומהירויות צמצם שונות.
צילומי טיול:
א. תנסו לספר סיפור: תחשבו תמיד כיצד יראו הצילומים שלכם כשתראו אותם לאחרים. בזמן ההצגה, תספרו את סיפורו של הטיול ולכן בזמן הצילום צלמו תמונות אשר ממחישות את אותו הסיפור.
ב. אל תשכחו את לצלם גם את עצמכם! לרוב הצלמים לא מופיעים בתמונות. הציבו את המצלמה על שולחן או על קיר והשתמשו בטיימר ע"מ לצלם את עצמכם. לחילופין, תבקשו ממישהו לצלם עבורכם.
צילומי אנשים:
צילומי אנשים טובים מראים את אישיות המצולמים, חושפים רגשות ויוצרים קשר עם הצופה. להלן כמה טיפים אשר יעזרו לכם לצלם תמונות טובות יותר של אנשים:
א. תתקרבו לאדם אותו אתם מצלמים. תנסו למלא את הפריים בעזרת הפנים שלו בלבד. תבקשו מהאנשים בתמונה לעמוד או לשבת קרוב יותר כך שיהיה פחות מקום "מבוזבז" בתמונה. תשתמשו בפלאש, גם כשאתם בחוץ, ע"מ להדגיש את הפנים.
ב. מיקום- תבחרו מיקום מוצלח עם רקע פשוט כמו דשא או ים. תשתמשו בכמה שפחות צבעים, צורות או מרקמים.
ג. עדשה- אם יש לכם מצלמה הנשלטת ידנית, השתמשו בעדשת 135 מ"מ או משהו דומה על מנת להשיג פרספקטיבה מיטבית. השתמשו בצמצם הרחב ביותר על מנת לטשטש את הרקע ולהדגיש את הפנים. אם הרקע חשוב לכם, השתמשו בצמצם קטן על מנת שכל מרכיבי התמונה יהיו בפוקוס.
ד. הצבת האנשים- אל תנסו לצלם את כל גופו של האדם אלא אם כן הבגדים שהם לובשים הם חשובים לתמונה. במקום, התמקדו בפנים. העיניים והפה הם הפרטים החשובים ביותר לכן התחילו בהתמקדות בהם והמשיכו להרחיב את הפריים עד שהוא כולל בדיוק מספיק על מנת לייצג את האדם המצולם. צילום כאשר עדשת המצלמה שלכם היא בדיוק מול עיניו של המצולם בדרך כלל עובד בצורה הטובה ביותר ולכן בצילום ילדים- השתופפו לגובה שלהם.
ה. פרופורציה- תנסו לשמור את העיניים במרכז הפריים. אם האדם מסתכל לצד אחד, תוסיפו עוד מקום בצד הפריים.
ו. תרגיעו את האדם אותו אתם מצלמים- אנשים לא אוהבים לחכות בזמן שמכוונים את המצלמה ולכן תמיד תכננו את הצילום ואת המצלמה מבעוד מועד.
טעויות נפוצות בצילום ודרכים לתקן אותן
תמונות מטושטשות
טיפ מס' 1: מזערו רעידות של המצלמה.
אפילו תנועת המצלמה הקטנה ביותר יכולה לגרום לטשטוש בתמונה. השתמשו בחצובה או הציבו עצמכם כנגד עצם נייח, על מנת להחזיק את המצלמה באופן יציב.
טיפ מס' 2: הפחיתו את עיכוב הצמצם.
הזמן בין הלחיצה על כפתור הצילום לבין הזמן בו המצלמה מצלמת נקרא "עיכוב הצמצם" והוא יכול לגרום לתמונות מטושטשות. הימנעו מכך על ידי חצי לחיצה על כפתור הצילום עד הרגע בו אתם מוכנים לצלם. כאשר רגע זה מגיע, לחצו על הכפתור עד הסוף. אסטרטגיה זו היא נהדרת כאשר מצלמים ילדים.
טיפ מס' 3: השתמשו באופציית התנועה במצלמה.
השתמשו באופציית צילום התנועה הקיימת במצלמות הדיגיטאליות. אופציה זו מכוונת באופן אוטומאטי את מהירות התריס על מנת לתפוס אובייקט בתנועה. ניתן לכוון את מהירות התריס גם באופן ידני על מנת להשיג את אותו אפקט.
תאורה בלתי – מספקת
טיפ מס' 1: אזנו את התאורה בזמן הצילום.בתנאי תאורה נמוכה, השתמשו באופציית צילום הלילה הקיימת במצלמה. השתמשו בחצובה או התמקמו כנגד חפץ נייח על מנת לאזן את עצמכם ואת המצלמה.
בתנאי תאורה מאוד בהירה, השתמשו באופציית הצילום המואר הקיימת במצלמה או בחרו בצורה ידנית במהירות תריס גבוהה על מנת לשלוט בכמות האור הנכנסת אל תוך העדשה.
טיפ מס' 2: צילום בחללים סגורים.
הימנעו משימוש בפלאש. במקום, ספקו אור טבעי בצילום עד כמה שניתן והשתמשו במנורות על מנת להוסיף אור לצילום. הפלאש מעמעם צבעים ומטיל צל עמוק אשר אינו מחמיא בעיקר בצילומי פורטרט.
אל תמקמו את נושא הצילום לפני חלון עם אור בוהק כיוון שבצורה זו הופך מושא הצילום לצללית. נסו למקם אותם באופן צדדי יותר במקום, או כאשר הם פונים אל עבר מקור אור טבעי.
טיפ מס' 3: צילום חיצוני.
נסו למקם את השמש מאחוריכם כאשר אתם מצלמים. דבר זה יספק את האור המחמיא ביותר למשוא הצילום שלכם.
צלמו בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות אחר הצהריים המאוחרות – שעות אלו מספקות תאורה מקסימה.
נצלו ימים מעוננים וקודרים- בימים אלה האור מאוזן וכמעט ולא מטיל צל.
עיניים אדומות
הטיפים הבאים יכולים לעזור לכם להיפטר מאפקט העיניים האדומות.
טיפ מס' 1: צלמו ללא פלאש.
אם הדבר אפשרי – נסו לצלם ללא פלאש כיוון שהוא הגורם מספר אחד לאפקט העיניים האדומות בצילום. במקום, הדליקו את האורות או פתחו את התריסים כדי להוסיף אור למיקום הצילום.
טיפ מס' 2: אל תביטו אל עבר האור ישירות.
בקשו מהאדם שאתם מצלמים להסתכל אל עבר המצלמה אך לא ישירות אל תוך העדשה. לחילופין בקשו ממנו להסתכל אל תוך אור בוהק לפני הצילום.
טיפ מס' 3: השתמשו באופציית הפחתת העיניים האדומות הקיימת במצלמה.רבות מן המצלמות הדיגיטליות מאפשרות כיום למנוע את אפקט העיניים האדומות. בדקו את מדריך המצלמה שלכם על מנת לגלות האם היא כוללת את אופציה זו.
רינה גל אומר
התייחסת לכל הנקודות החשובות בצילום, הכתיבה בשפה ברורה ומובנת, מצוין.